עיתונות

מנות שף מודרניות, קבב רחוב נהדר, שמן איכותי וסלטים מעלפים • קפיצה קולינרית לטורקיה, הכי רחוק מהבעיות הביטחוניות

התייר הישראלי הממוצע מכיר רק את קצה־קציה של טורקיה: השופינג, מסגדי הענק המעוטרים ועוצרי נשימה של איסטנבול, רצועת הים הדרומית והקסומה של אנטליה. הפעם נצא לצפון־מערב טורקיה, למסע טעים, ייחודי וכראוי ליעד - גם זול.

נקודת ההתחלה היא איזמיר, מרחק שעת טיסה קלילה מאיסטנבול. איזמיר, העיר השלישית בגודלה בטורקיה, שוכנת במפרץ איזמיר המתערסל מהים האגאי. במקום לתור את נפלאותיה נצא אל העיירות הקטנות והכפרים שסובבים אותה.

חבל ארץ זה, שהיה בעל חשיבות רבה בימי האימפריה הרומית, מתגאה במסורת ארוכת שנים של הפקת שמן זית ובמסורת קולינרית המבוססת עליו. גם כאן יש לשמן הזית ערך גדול מבחינה תרבותית, היסטורית וגסטרונומית. וכמו שמן הזית, גם במחוזות הטעם חלה אבולוציה שבין מסורת לקדמה


ארוחה בכפר: Asma Yapragi, Alacati

חוויית אסמה יאפראגי היא כמו מנהרת זמן כפרית וקסומה. המסעדה המסורתית שוכנת בגינה גדולה ורחבת ידיים. עצי זית ופרי צומחים בבוסתנה, ערוגות תבלינים משובצות בין השולחנות הפזורים בחוץ. חממות קטנות שהוסבו לחללי ישיבה, והאוכל מתבשל במטבח קטן כשל סבתא.
מומלץ להסתובב סביב, להתבונן באוסף כלי האמייל המרהיב, בגביעי הזכוכית המעוטרים, בערכות הסכו"ם העתיקות וברהיטי הווינטאז' המוצעים למכירה.

לסעודה המסורתית גשו עם פתיחות וסקרנות לטעמים דומים־אך־שונים משלנו. פתיחים כמו סלט סלק נא עם גרגירי רימון ואגוזים, בשר חציל צלוי עם יוגורט, ממרח חומוס המתובל בפפריקה, סלט רוקט עם פרי עץ הקטלב, כיסוני בצק מטוגנים וממולאים עשבים ירוקים וחמצמצים - וכמובן עלי גפן במילוי אורז ותבלינים של אחרים. למנה העיקרית מוגשים תבשילי כבש נפלאים, ולקינוח פודינג אורז בניחוח קינמון.

ארוחת שף: Vino locale, Urla

בבית קטן מוקף עצי לימון עמוסי פרי ממוקמת אחת ממסעדות השף הנחשבות של האזור. השף הצעיר אוזאן קומבאסאר הוא אושיית אינסטגרם ושף סלב במחוזותיו. זוגתו ושותפתו, סראי, מארחת בחן ומוזגת יינות בהתאמה. פנו לכם זמן איכות עם השניים, ותזכו לחוויה מודרנית נפלאה ומוקפדת.
בין המנות שמגיש קומבאסאר: תפוח אדמה פרוס לפרוסות דקיקות היוצרות מלבן צפוף ומטוגן עד לפריכות מענגת. מעליו שבבי כמהין ומסביבו רוטב קרם פרמז'ן המבוסס על צמצום נוזלי ירקות עונתיים הגדלים בגינה.

אניולוטי קטנים ויפהפיים ממולאים קרם חצילים ומוגשים ברוטב שמן זית עדין, עם נגיעת דבש קלילה ואגוזי לוז קלויים. פילה דג עסיסי ברוטב מיסו, וויסקי וליים עם סלט עשבי תבלין רענן. ולסיום - רפרפת לימונים מהעצים שבגינה.

ארוחת בוקר: Alacati Gaia hotel

מלון הבוטיק "גאיה בזאר" מעוצב להפליא. מאופיין במונוכרומטיות מרהיבה במינימליזם מתבקש. מלבד העיצוב המלבב, גם ארוחת הבוקר שונה ומבורכת. לא עוד מזנון עמוס וגדוש, אלא ארוחת בוקר מוקפדת, אישית ומעודנת - בדיוק כמו במסעדה טובה.

מגש עץ עם פרוסות של מגוון גבינות מקומיות, לחמים חמים וטריים, ריבות, מרקחות, ממרחים, מטבלים, סלט ירקות רענן, קפה מצוין ומנות ביצים המוכנות על פי הזמנה.

ארוחת עשה זאת בעצמך: Foodrum, Bodrum

מעט דרומה, ואנחנו בבודרום. כאן, בעיר החוף הנחשבת, פתחה השפית הצעירה פלין דומאנלי בית ספר לבישול וכיתת סדנאות. מי שחשקה נפשו להעמיק לדעת וללמוד את רזי הבישול המקומי מוזמן להתארח אצל השפית התוססת שיודעת לפטפט לא מעט מילים בעברית. פלין קונה את כל חומרי הגלם בשווקים הקטנים, בוחרת את הדגים הטריים ביותר שעלו בחכות הדייגים, ומספרת על תהליכים גסטרונומיים לצד סיפורי פולקלור מהתרבות המקומית. במהלך הסדנה האורחים נהנים מטעימת המנות סביב שולחן שצופה על מטבח ההדגמות.

טעימת שמן זית מקומי: Olivurla, Urla

בית הבד זוכה הפרסים מציע טעימת שמן זית מודרכת בחלל משוחזר וקסום. כאן תוכלו ליהנות מהסברים על איכות שמן זית, כיצד ניתן לזהות את טיבו, איך לטעום ולהבחין בארומות השונות, וכמובן לקנות שמן זית מקומי ממגוון הבקבוקים המעוטרים.


נשארו לכם כמה שעות באיסטנבול עד הטיסה הביתה? גם בעיר הפופולרית יש שפע קולינריה ומעדנים לכל כיס. מומלץ פשוט להסתובב בעיר ולחקור, לטעום מכל הבא ליד, לגלות עניין במאכלים חדשים, לפנות לרוכל שמכין מטעמי ביס אחד בעגלת רחוב עקומה, ולנסות להבין מה מתבשל באמתחתו.

הנה טעימות מומלצות לבילוי קולינרי, אגבי וטעים באיסטנבול.

ארוחה בפיתה: Engia usta

השווארמה הפשוטה והעממית נחשבת לרוב לאחת הטובות באזור גלאטה. בלי להטוטים, וללא תוספות מלבד פרוסת עגבנייה וחופן בצל ירוק קצוץ. זו שווארמה חפה מכל מניירה, טעימה עד מאוד וזולה להדהים - 65 לירות טורקיות למנה (כ־12 שקלים).

ארוחה בסמטה: Dort mevsim bufe

גם בגלאטה, בסמטה קטנה ונחבאת מהעין, ניצב גריל קטן ולוהט ובו נצלים למשעי קבבים. אך ורק קבבים.

הם מוגשים בלחם לבן של פועלים, או על צלחת בליווי אורז, סלט ירקות וסלט בצל. אין פה בשורה, אבל יש קבב טעים במיוחד. פריך מאוד, נטול תיבול אגרסיבי ובעל טעם בשרי עדין אך מובהק. צלחת קבב גדושה כל טוב עולה 85 לירות טורקיות (כ־15 שקלים).

ארוחה על האש: Zubyir

אל "זוביר" חזרתי אחרי שנים רבות, וגיליתי אותה טובה ומומלצת כשהיתה. ברחוב צדדי במעלה האיסתיקלאל שוכנת מסעדת הגריל הוותיקה שהפכה למוסד. גריל פחמים גדול ומרשים ניצב במרכזה של כל קומה במסעדה, ועליו נצלים נתחים נהדרים.

צלעות הטלה של זוביר הן מהטובות והמומלצות שטעמתי בחיי, וגם הקבב האורפלי נפלא. הפתיחים מסורתיים ופשוטים, אך טריים וטובים. מנת צלעות עסיסית ונדיבה עולה 230 לירות טורקיות (כ־42 שקלים)

ארוחת תיירים: 7.Kat teras

המרפסת התיירותית, הממוקמת בקומה השביעית בבניין זניח ליד רחוב חנויות הדגים הקרוב לאיסתיקלאל, היא מסעדת תיירים. בתפריט שלה יש הכל - והכל טוב וטעים. ממש כך. האלמנט התיירותי והנוף הנשקף מעל גגות העיר לא גורעים כלל מאיכות האוכל.

גם כאן מוגשים מיטב המאכלים מהמטבח המקומי: צלעות טלה, קבב, שישליק, דגים צלויים, דגים מטוגנים ואפילו שניצל. למרות שבמסעדה אין כל בשורה, חומרי הגלם טריים ומאיכות טובה מאוד, עם טבחים שיודעים את העבודה. ארוחת צהריים לזוג עולה 550 לירות טורקיות (כ־100 שקלים)